מים לדוד המלך
קול המלוכה
אמנות בתנ"ך
מבחר יצירות אומנות תנכיות המתרכזות בתקופת מלוכת דוד,
והפירושים והמסקנות מהאמנות התנכ"ית
ביצירה זו רואים את דוד הצעיר ויפה התואר פורט בנבל בשביל לשמח את שאול שמרגיש רע ומועקה כאשר רוח אלוהים יצאה ממנו. בחרנו ביצירה זו מפני שאנחנו מאוד מתחברות לסיפור הזה שבין דוד לשאול. היצירה הזו לדעתי משקפת בעזרת הצבעים את המתרחש. כשרואים דמות שכולה צבועה בגווני שחור, עם פני עצובות ומדוכאות ועם חנית ביד מיד חושבים על כך שמשהו רע עובר עליה, ואילו כשרואים איש יפה תואר, מחויך ועליז שמצויר בגוונים בהירים מיד רואים שהוא שמח ובמצב רוח טוב. האירוניה בסיפור הזה הוא ששאול עצוב בגלל שרוח אלוהים עזבה אותו והוא מרגיש רע בעקבות זאת. הוא מבקש מהשליחים שלו שיביאו אליו מישהו שישמח אותו וישפר את מצב רוחו ומביאים אליו את דוד הנעים והשמח שינגן אליו בנבל. מה ששאול לא יודע הוא שרוח אלוהים שעזבה את שאול עברה לדוד שכרגע יושב מולו ומרגיע אותו ולכן בסיפור הזה ישנה האירוניה הטראגית.
"הִנֵּה רָאִיתִי בֵּן לְיִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי, יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבּוֹר חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה וּנְבוֹן דָּבָר וְאִישׁ תֹּאַר; וַיהוה עִמּוֹ" (שמואל א', פרק טז', פסוק 18)
ביצירה זו (היצירה השמאלית) ניתן לראות את הסיפור של בחירת דוד מהתנקשותו של שאול. בצד שמאל רואים את מיכל ביתו של שאול שהסתירה את דוד וסיפרה לשליחיו של שאול שדוד חולה במיטתו בזמן שרואים את דוד ברוח דרך החלון כדי שאנשיו של שאול לא יראו אותו.
בחרנו את יצירה זו מכיוון שלדעתנו המאייר בחר דרך מאוד טובה להסביר את הציור. במרכז הציור (כמו מרכז הסיפור) ישנו דוד שנראה שהוא בורח מאנשיו של שאול. מצידו השמאלי רואים את מיכל המבוהלת שעוזרת לדוד ומספרת לאנשיו של שאול שדוד חולה ומראה לו את מיטתו בעצם ריקה. למרות שהיא משקרת לשליחים היא נראית עצובה או מבוהלת מה שמראה לנו שכנראה קשה לה שהיא "בוגדת" באביה שאול. הרקע של אותו המקום הוא חום – קודר. זה מראה לנו שיכול להיות שלסיפור זה לה יהיה סוף טוב, ושיכול להיות שהשליחים מזהים את השקר וזה נותן מקום למחשבה מעבר. הסיפור הזה לדעתנו מציג את הנאמנות של מיכל לדוד בעלה ומראים לנו שהיא מוכנה להסתכן ו"לבגוד" במשפחה שלה, באבא שלה בשביל לעזור לדוד.
"וַתֹּרֶד מִיכַל אֶת־דָּוִד בְּעַד הַחַלּוֹן; וַיֵּלֶךְ וַיִּבְרַח וַיִּמָּלֵט׃ וַתִּקַּח מִיכַל אֶת־הַתְּרָפִים, וַתָּשֶׂם אֶל־הַמִּטָּה, וְאֵת כְּבִיר הָעִזִּים, שָׂמָה מְרַאֲשֹׁתָיו; וַתְּכַס בַּבָּגֶד׃ וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים לָקַחַת אֶת־דָּוִד; וַתֹּאמֶר חֹלֶה הוּא" (שמואל א', פרק יט', פסוקים 12-14)
בציור רואים את הבעת הפנים המודאגת של דוד שמראה בצורה הטובה ביותר שדוד ידע שהוא עושה משהו לא בסדר, החל מכך שהוא שכב עם אשתו של אוריה (אותו הוא מנסה לשכר בציור), והמשך בכך שהוא מנסה לשקר לאוריה ולהפוך אותו שיכור כדי שיחשוב שבת שבע בהריון ממנו והוא גם יודע שאם התוכנית שלו לא תצליח הוא יצטרך להרוג את אוריה. דוד מצטייר פה כנחש אמיתי, אנחנו יכולים להבין שדוד ממשיך עם השקרים עד הרגע האחרון, הוא מתכנן תכנית שלמה שבה שקרים ותכסיסים.
האמן גם בחר לצייר את ראשו של דוד בצבע אדום חזק, מה שגרם לנו לחשוב על המשפט דמו בראשו, כלומר האמן בעצם אמר שדוד חוטא המון ולכן אם משהו יקרה למקומו במלוכה האשמה מוטלת עליו ועל כל החטאים שהוא מבצע.
הפסוק שמתאר את הציור: וַיִּקְרָא-לוֹ דָוִד, וַיֹּאכַל לְפָנָיו וַיֵּשְׁתְּ--וַיְשַׁכְּרֵהוּ; וַיֵּצֵא בָעֶרֶב, לִשְׁכַּב בְּמִשְׁכָּבוֹ עִם-עַבְדֵי אֲדֹנָיו, וְאֶל-בֵּיתוֹ, לֹא יָרָד.
בציור אנו יכולים לראות את בת שבע רוחצת על המרפסת שלה עם שלוש משרתות. בת שבע נראית נינוחה וכאילו נעים לה וטוב לה, בת שבע לא נראית כמו מישהי ששולטת בגברים שלה והיא מתביישת בגוף שלה ולא בעלת הרבה ביטחון עצמי וכוח.
מאחוריה אם מסתכלים היטב ניתן לראות את דוד מביט אליה, המרחק ביניהם גדול וזה מה שאומר לנו שדוד היה מסוקרן מבת שבע ובנוסף זה מוכיח לנו שבת שבע לא ניסתה לפתות אף אחד והיא רק רחצה את גופה עם המשרתות שלה. בת שבע לא ישבה בפוזה חושפנית ולא ניסתה להבליט את הגוף שלה אלא ניסתה להסתיר אותו. מבטה של בת שבע מופנה הצידה משום שהיא לא רוצה להסתכל על דוד וליצור איתו קשר עין, אפילו נראה כי היא לא רוצה בכלל מערכת יחסים עם אף אחד חוץ מבעלה היא בסך הכול רוצה להתקלח ולחזור לביתה.
הפסוק המתאר את התמונה: וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּתְהַלֵּךְ עַל-גַּג בֵּית-הַמֶּלֶךְ, וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת, מֵעַל הַגָּג; וְהָאִשָּׁה, טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד.
ביצירה זאת רואים את דוד על גגו, ומסתכל על בת שבע מתרחצת. בחרנו ביצירה זו כיוון שהיא מעבירה את דעתנו על זה שבת שבע היא זאת שפיתתה את דוד. היא מעבירה את בכך שרואים שבת שבע מתקלחת ליד חלונות לא מוגפים, ונראה כאילו היא מבליטה את חזה כדי שדוד יבחין. אם תבחינו ממש טוב תראו קצת מהחיוך שעולה על שפתיה. ודוד נראה קצת עייף, נראה כאילו הוא נשבה בקסמיה ונראה אפילו קצת המום מהסיטואציה.
ספר שמואל ב', פרק י"א, פסוק ב': "יְהִי לְעֵת הָעֶרֶב, וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּתְהַלֵּךְ עַל־גַּג בֵּית־הַמֶּלֶךְ, וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת מֵעַל הַגָּג; וְהָאִשָּׁה, טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד"
בחרנו את הפסוק הזה מכיוון שהוא מסביר מילה במילה את היצירה, בכך שהוא אומר שדוד קם עייף ממיטתו, עלה לגגו, וראה את בת שבע מתרחצת.
ביצירה זאת רואים את דוד חוזר עם ראשו של גוליית וכל העם שמח. מה שמחזק את עמדתנו זה שדוד היה גיבור מלחמה ואהוב על העם. מה שמראים בתמונה זה שמשמאל ישנם המון חיילים גדולים וחזקים מדוד, בעלי שריון חזק וחרב גדולה וחדה. אבל כולם דחוסים בצד ורק דוד בבגדים רגילים וללא שריון או כלי נשק. דוד מקבל כבוד באמצע ומרים את ראשו של גוליית כמו גביע. רואים את המלך שאול בבגדי מלחמה וכתר לראשו מתפעל מדוד.
ספר שמואל א', פרק י"ז, פסוק 54: וַיִּקַּח דָּוִד אֶת־רֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי, וַיְבִאֵהוּ יְרוּשָׁלָיִם; וְאֶת־כֵּלָיו שָׂם בְּאָהֳלוֹ׃
בחרנו את הפסוק הזה מכיוון שהוא מסביר הכי טוב את היצירה, הוא אומר שדוד בא לירושלים ושם את ראשו של גלית שם, אך לפני זה הוא שם את נשקו של הפלישתי בביתו.