מים לדוד המלך

דוד וגוליית אתם צוחקים עליי?

כותבת: מיקה ישועה

 

אלון אולרצ'יק ודני סנדרסון, המחברים של השיר "גוליית" מספרים לנו את סיפור דוד וגוליית מתחילתו, עוד מלידתו של גלית הענק. עכשיו בואו נבדוק מה בעצם המסר בשיר, האם דוד וגוליית הם באמת כאלה גיבורים?

 

כבר בבית הראשון אנו יכולים לראות את הלעג על גוליית הענק "הנושא כזה כאוב, אם תשים תחבושת לא יעזור לך שנתיים" או במילים אחרות הם אומרים לגוליית: זה כל כך פדיחה שעדיף שלא תצא מהבית, אך לאחר מכן בבית השלישי "חוזרת" לגוליית הגבריות שם אומרים: "כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל" וכך בעצם מקבל גוליית את הכינוי "השד מאשקלון", מפחיד לא? כנראה שאת חבריי כוורת לא כל כך...  כי ש"גולי, גוליית" מגיע שום דבר לא זז והשיר ממשיך כאילו עבר פרפר נחמד ואין שום ריח לפחד שגוליית "ידרוך עליי, יעשה אותי גמד".

 

עכשיו מגיע מלך ישראל ש"קם בבוקר לטייל ורואה המון סואן צועק הצילו!" אז דוד הקטן שעשה טיול בגן פגש המון צועק הצילו וישר הגיע לעזרה. ממש מזכיר לי גיבור על, ולכם?

 

כשהגיע דוד הקטן, המוכר רק לשני גמלים וגדי, שר שירון לגוליית הענק ממש כמו בפרפר נחמד "בוא אליי גוליית נחמד שב אצלי על כף היד", גוליית מגיב בחוצפה ודוד הקטן מתעצבן ושולח אבן לעברו שפוגעת (במקרה לגמרי) בול בפוני. כמה אירוני? דוד הקטן פוגע לענק בול בפוני. וכמובן איך עושים מעשה שכזה בלי לקבל מחמאה? לא סתם מחמאה "אם תרצה להיות מלכנו תתקשר מחר בשש" מודיע העם לדוד, מגניב לא?

 

לסיכום, עם כל הכבוד לסיפור הגבורה שלך דוד, כל מה שקורה פה בכלל לא הגיוני! אלון ודני עבודה טובה כי מישהו היה צריך להוציא לאור את העובדה. השיר לועג לדוד וגוליית, גוליית על היותו שד, גברי, מפחיד ומאיים ולדוד על היותו ילד קטן שבמזל יצא לו לפגוע לגוליית "בול בפוני" ולהפוך למלך ישראל. גיבורים אין כאן במדינת ישראל אבל תמיד כיף לשמוע סיפור דמיוני ומצחיק על "גיבורי מדינת ישראל"